ב"ה
בסוכות אנחנו מזמינים לסוכה שלנו שבעה אורחים מיוחדים, שבעה "אושפיזין":
אברהם אבינו "איש החסד", יצחק אבינו "נאזר בגבורה, יעקב אבינו "כליל תפארת", משה רבינו "הרועה הנאמן", אהרון "הכהן הגדול", יוסף "הצדיק" ודוד "מלך ישראל".
שבעת האושפיזין מסמלים שבעה "טיפוסים" של אנשים, איתם עלינו להתמודד בשגרת היום-יום שלנו.
וכמו שאי אפשר "לדלג" על אף אחד מהאושפיזין, כך עלינו להרגיל את עצמנו לקבל בסבר פנים יפות כל אחד מהטיפוסים שנזכיר כאן.
1. בואו נזמין את איש החסד להיכנס לסוכה. כאיש שופע נתינה וחסד, הוא מגיע להתארח ומתעקש להביא איתו את כל הסעודה, כולל שלושה קינוחים וכמובן שהוא גם לא שוכח להביא מתנות לילדים. עם זאת, בקיצוניות החסד שלו, אין לו גבולות ולכן הוא הביא איתו עוד אורחים שמצא בדרכו אלינו וכמובן, את שאריות הבשר והעוף הוא אסף כדי לחלק לכל חתולי הרחוב (שאותם הזמין ממש לפתח הסוכה שלך....).
2. לעומתו, יש לנו את "איש הדין". הוא מגיע לסוכה ומתיישב היכן שבעל הבית מצווה עליו. הוא ממושמע ולא מפריע. הוא מקפיד לאכול עם סכין ומזלג ואוכל בשקט (אפילו את המרק). עם זאת, בזמן שהוא חיכה לכולם להיכנס לסוכה, הוא ראה שהקישוטים עלולים להוות חציצה בין הסועדים לסכך ולכן תלש אותם "כלאחר יד" כפי שראה פעם בספר "חומרות למהדרין". את הקידוש הוא כמובן עשה לעצמו, כי הוא חשש שמא לא כיוונת בכל מילה להוציא אותו ידי חובה. אבל הוא לא אמר את זה במפורש כדי לא להלבין פני חברו ברבים.
3. את "כליל תפארת" יחסית קל לארח. אמנם מצד אחד הוא "איש האמת" ולכן לא יוותר כי הוא זה על קוצו של יוד בהלכה, אך על כל השאר הוא מוכן לזרום איתך. לא מפריע לו אם תשיר בתימנית או בפולנית, אבל נא לוודא שלא ישמעו את קולה של בתך בת השלוש, כי "מצד האמת" יש דעה הסוברת שקול באשה ערווה כבר מגיל צעיר מאוד.
4. הטיפוס הבא הוא כנגד מידת הנצח וכנגד משה רבינו. כשמשה רבינו מקבל פקודה מאת ה' ללכת לפרעה פעם אחר פעם, הוא קם והולך. לא משנה שאותו פרעה היה משחק איתו מחבואים בתור ילד במצרים. לא משנה שהוא מכיר את פרעה מאז שבתיה משתה אותו ממי היאור. הקב"ה ציווה, אז עושים. אמנם הוא לא מחפש חומרות, אך הוא גם ממש לא מחפש קולות. הוא לא מבין אותך כשאתה אומר שחם מדי או קר מדי לשבת בסוכה. הוא יטען שהסיבה שהמצטער פטור מן הסוכה זה בגלל שאם הוא אכן מצטער לקיים מצוות ה', ועוד מצוות עשה שהזמן גרמא, הוא בטח "שוטה", ואז הוא פטור כדין שוטה שפטור ממצוות. איך אפשר להצטער בקיום מצוות סוכה, זה הרי מצווה מהתורה?!?
5. הטיפוס הבא "ומה נאה היה מראה כהן גדול" הוא כנגד מידת ההוד. מאוד חשוב לו היופי החיצוני. הוא מעצב הפנים של כל מקום שאליו הוא מגיע. הוא נכנס לסוכה ואומר באלגנטיות "זה יפה, אבל למה שמת את התמונה הזאת כאן ולא שם? ואם תתלה את הקישוטים באלכסון זה הרבה יותר יפה מאשר מצד לצד..." לא קל לארח אותו. אמנם הוא מכיר ומעריך יופי, אך הוא יעשה הכל כדי "ליפות" את הבית שלך, גם אם בעיניך הכל טוב ויפה גם בלעדיו ובלי ההערות שלו!
6. מי לא ירצה לארח את יוסף הצדיק? איזו זכות גדולה אם רב גדול או מקובל אלוקי היה מגיע אלינו לבית. איזה דברי תורה וחידושים, איזה ניצוצות של קדושה יעלו שם! אבל מצד שני, לא קל לארח צדיק. נסו לדמיין את עצמכם מתארגנים לארח את הרבי מילובביץ, זצ"ל או את הרב מרדכי אליהו, זצ"ל. מה מכינים לכבוד הרב קנייבסקי שליט"א, אם אתם פתאום מגלים שהוא בדרך אליכם? איזה הכשר? צריך כלים מיוחדים? אמנם זו זכות, אבל במקביל זה לא קל לארח צדיקים!
7. מידת המלכות מסמלת בעלי שררה, בין אם הם בעלי תפקידים מתוך כישורים ובין אם מתוך קשרים. גם אותם לא קל לארח. אם ראש העיר, ראש הממשלה או אפילו מנכ"ל החברה שבה אתם עובדים מודיע שהוא מגיע אליכם לסוכה או לבית, זה לא פשוט. בעבודה לא קל לעבוד איתם, קל וחומר אם צריך לארח אותם! ועוד יותר קשה אם אתם יודעים שהוא הגיע לתפקיד הזה, לא בגלל כישורים אלא בגלל קשרים אישיים למקבלי החלטות..... קשה מאוד לכבד טיפוסים כאלו!
אבל זה המסר של סוכות, וזאת העבודה האישית שלנו לכל השנה.
אין ברירה, אתה מסוגל! עלינו ללמוד לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ולקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כלפי כל מי שנכנס לחיים שלנו.
